פסקת הסיכום

פסקת הסיום היא הפסקה האחרונה בחיבור. היא קצרה, עניינית, ולרוב גם החשובה פחות משאר החיבור, אך חיונית להשלמת הטקסט. בפסקה זו נחזור ונדגיש את עמדתנו האישית, נסכם בקצרה את הטענות המרכזיות שעלו בחיבור, ואם נרצה – נוכל להוסיף הצעת פתרון מעשית לעתיד (לא חובה).

מבנה פסקת הסיום

1. הבעת דעה ברורה
2. סיכום הטענות המרכזיות שתומכות בדעה זו
3. הצעת פתרון (רשות)

דוגמאות לניסוחי סיכום

לסיכום, אני סבור כי____________________ הן בגלל__________________ והן בגלל___________________.

לסיכום, לעינות דעתי יש _________________. המשך מגמה זו עלולה להוביל ל_____________ ולגרור________________. אני סבור כי ניתן לשנות את המגמה בעזרת _____________________.

דגשים חשובים לפסקת הסיום

• דעה ברורה וסופית – חזרו על עמדתכם באופן חד-משמעי, ללא התלבטות.
• הצעת פתרון – אם תבחרו להציע פתרון, עליו להיות הגיוני, פרקטי, וישים, לא קיצוני או לא מציאותי.
• אורך הפסקה – קצר מאוד: 3-5 שורות לכל היותר.
• זמן כתיבה – לא יעלה על 3 דקות.
• שימוש בתבנית קבועה – מומלץ לאמץ מראש תבנית קבועה שנוחה לכם, ולחזור להשתמש בה בכל חיבור.